שחף - ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ נ' שדרוב - פסקדין

פסק דין

לפניי התנגדות לביצוע שיק על סך 45,000 ₪, שניתן לצורך פירעון הלוואה שנטלה המבקשת.

ההתנגדות הוגשה באיחור, כאשר על פי אישור המסירה שהוגש במסגרת הדיון בהתנגדות (מש/1), הומצאה ההתנגדות במסירה אישית ביום 9.7.2013, ואולם אין מחלוקת כי המבקשת ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל לכל המאוחר ביום 17.10.2013 (וראו סעיף 3 לתצהיר התומך בהתנגדות). יש לבחון, אפוא, האם יש הצדקה להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.

אשר לטעם להגשת ההתנגדות באיחור, המבקשת טוענת כי במועד שבו נודע לה על תיק ההוצאה לפועל, ביום 17.10.2013, שהתה בחו"ל וחזרה לישראל רק ביום 27.11.2013, ורק ממועד זה יש להתחיל ולמנות את מניין שלושים הימים להגשת התנגדות.

אינני מקבל טענה זו. גם אם ויתרה המשיבה על הטענה כי האזהרה הומצאה למבקשת במסירה אישית ביום 9.7.2013 (וזאת אף שב"כ המבקשת לא זימן לחקירה את המוסר), עדיין לא ברור מדוע לא יכלה המבקשת לפנות לבא כוחה ולהתחיל בהכנת ההתנגדות. זאת ועוד, להתנגדות לא צורף פלט כניסות ויציאות של משרד הפנים, שיוכיח כי המבקשת שהתה מחוץ לישראל במועדים הרלוונטיים.

ביחס לסיכויי ההתנגדות, אף כאן – אני חושש שאין בידי המשיבה הגנה אמיתית, ועל כן גם אילו סברתי כי יש להאריך את המועד, דין ההתנגדות להידחות אף לגופה.

טענת ההגנה היחידה של המבקשת היא, כי פרעה את ההלוואה במלואה. אולם טענה זו הובאה בתצהירה באופן סתמי, כללי וחסר פירוט. כך, בסעיף 3 לתצהיר מציינת המבקשת כי:

"השיקים נשוא תביעה זו נמסרו על ידי לאדם בשם שמעון מזוז בגין הלוואה שלקחתי ממנו. לאחר שהשיקים חזרו בבנק שילמתי לשמעון את מלוא החוב." (ההדגשה במקור – ע"י)

ובהמשך, בסעיף 6 לתצהיר:

"רק לאחר שנודע לי על תיק ההוצל"פ הזה (כשהייתי בארצות הברית) התקשרתי מיד לשמעון והסברתי לו את הבעיה שאליה נקלעתי והוא אמר לי, כי אין לי מה לדאוג וכי הזוכה בתיק ההוצל"פ הזה הינה חברה בבעלותו וכי תיק ההוצל"פ ייסגר ממש בימים הקרובים, הואיל ושילמתי לו את החוב כאמור." (ההדגשות במקור – ע"י)

זו ההתייחסות היחידה לטענת פירעון החוב. על כן כותב השופט דוד בר-אופירבספרו סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה (מהדורה שביעית, 2004), 127:

"שורה ארוכה של הלכות חזרה וקבעה כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות – איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן"

בדיוק להגנה מן הסוג שהעלתה המבקשת בתצהירה מתייחסת ההלכה הפסוקה: המבקשת לא ציינה בתצהירה מתי שילמה את סכום ההלוואה, כיצד שילמה (במזומן? בהעברה בנקאית? בכרטיס אשראי? בתשלום אחד? בפרישת תשלומים?), היכן שילמה, באילו נסיבות וכיוצא באלה עובדות רקע, אשר יש בהן כדי לבסס את טענת ההגנה.

בנסיבות אלה, אני קובע שהנתבעת לא עמדה ברף הנדרש (אשר הוא, כשלעצמו, נמוך למדי) להוכיח כי קמה לה הגנה אפשרית – ולו בדוחק.

בהעדר טענת הגנה מפורטת כנדרש, אין מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, שכן סיכוייה של ההתנגדות קלושים כשלעצמם. לחלופין, אין מקום לקבל את ההתנגדות גם לגופה, בהעדר פירוט מספיק בתצהיר התומך בה.

אשר על כן, ההתנגדות נדחית. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-14979-13-3 ישופעלו.

המבקשת תישא בשכ"ט ב"כ המשיבה בסך 5,000 ₪, אשר יצורפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: